בזק תקשורת בע"מ - מחמ"ז - ת"א נ' שמואל עידן

פסק דין

1.פתח דבר

השאלה המתעוררת במסגרת הדיון שבפני היא מה משקלו של צילום של קבלה הנחזית להיות "חשבון לשרותי בזק" אשר שולם בבנק הדואר באוקטובר 2001, כאשר היא נבחנת אל מול תביעה המוגשת רק בשנת 2005, ובמסגרת בקשה לביטול פסק דין אשר הוגש לביצוע רק בשנת 2008.

2.רקע עובדתי

תחילתו של הסכסוך בין הצדדים הוא כתב תביעה בסדר דין מקוצר אשר הגישה התובעת, חברת בזק, כנגד הנתבע ביום 20.7.05 לתשלום יתרת חוב בסך של 2,471 ₪ בתוספת ריבית חשב כללי. התביעה המקורית הוגשה כנגד הנתבע לתשלום סך של 2,471 ₪. סכום קרן החוב על פי רישומי התובעת בסך 1,641.84 בצרוף ריבית עד ליום הגשת התביעה.

הנתבע; אשר לא היה מיוצג, הגיש כתב הגנה לתביעה שנמסרה לו.

למרות שאין חולק שהוגש כתב הגנה, ניתן בפועל פסק דין בהעדר הגנה על ידי כב' הרשמת עפרון ביום 6.11.05.

משהסתבר שהוגש כתב הגנה קודם למתן פסק הדין, הורתה כב' הרשמת עפרון ביום 15.11.05 כי הנתבע רשאי להגיש בקשה לביטול פסק דין נתמכת בתצהיר ערוך כדין.

בפועל; אין חולק כי בקשה לביצוע פסק הדין שניתן ביום 6.11.05 הוגשה על ידי ב"כ התובעת ללשכת הוצל"פ רק באפריל 2008, כלומר כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק הדין!

ביום 16.6.08 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, וטענתו העיקרית היא כי החלטת כב' הרשמת עפרון מ- 15.11.05 "לא הוגבלה בזמן לענין הגשת בקשה לביטול פסק דין". הנתבע; לגרסתו; משקיבל את פסק הדין שלח בו ביום מכתב בצרוף בקשה לביטול פסק הדין וגרסתו אחת היא, כי את כתב ההגנה הגיש לבית המשפט "בצרוף העתק של חשבונית שהתובע דורש את תשלומה" עוד טען כי "מקור החשבונית נשלח לתובע בדואר רשום" – נספח נ/3 לתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק דין.

לגרסת הנתבע בסעיף 9ד' לתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק דין, קיבל את טופס האזהרה בתיק הוצל"פ רק ביום 7.4.08, כלומר שנתיים וחצי אחרי מתן פסק הדין וקרוב ל- 7 שנים לאחר התשלום הנטען על ידו, בהסתמך על צילום הקבלה – נספח יד' לתצהיר מטעם התובעת.

אשר לשיהוי זה בהגשת הבקשה לביצוע של פסק הדין ללשכת ההוצל"פ, טען הנתבע בסעיף 9ד' לתצהירו לתמיכה בבקשה לביטול פסק דין "אני סברתי כי מתוך פניותי החוזרות ועל בסיס הקבלה שבידי, המשיבה ויתרה על פסק הדין... מאחר ופסק הדין לא הוגש לביצוע, לכן סברתי זו אף נתחזקה...", ובסיום הסעיף הנ"ל טוען הוא כי "המשיבה יצרה מצג בעצם השיהוי של שנתיים וחצי כי ויתרה על פסק הדין".

אני מוצאת לנכון לפרט פרטי פרטים אלה על מנת ליתן דגש לשיהוי הרב בו נקטה התובעת, לאמור- התביעה הוגשה כ- 4 שנים לאחר היווצרות החוב הנטען, ותיק ההוצל"פ נפתח קרוב ל- 7 שנים לאחר היווצרות החוב הנטען!

במסגרת הדיון בפני כב' הרשמת בן שמן בבקשה לביטול פסק דין ביום 15.7.08, חזר הנתבע על גרסתו כי אין לו את החשבונית המקורית המעידה על התשלום שביצע לטענתו בשנת 2001. כב' הרשמת בן שמן בהחלטתה, המליצה למשיבה לערוך בדיקה נוספת באשר לתקבול הנטען תוך ברור הן במוסדותיה והן אל מול רשות הדואר, בהתאם לפרטי ההבהרה.

כב' הרשמת בן שמן מצאה לנכון, בשל סיכויי הגנת המבקש, להורות על ביטול פסק הדין שניתן בנובמבר 2005 ולהעביר את הדיון לפסים של סדר דין רגיל.

3.טענות הנתבע

טענת ההגנה העקבית של הנתבע, והחל מכתב ההגנה אשר הגיש לתביעה בספטמבר 2005, היא כי שילם את יתרת החוב שהיה לו לתובעת, כי את החשבון שילם בבנק הדואר ואת חשבונית המקור שלח אל התובעת בדואר רשום. על טענה זו הוא חזר בעקביות הן בבקשה לביטול פסק דין והן בעדותו בפני.

כפי שתיאר; פתח עסק ביחד עם שותף בהיותו כבן 19, למכירת ותיקון אופנועים. עסק זה היה פעיל עד אוקטובר 2001 ונסגר לדבריו בעקבות תאונה שעבר ב- 3.10.01.

הנתבע אינו מכחיש כי היה הבעלים של קו 08-8521813. לגרסתו, לאחר שקם ממיטת חוליו לאחר התאונה, פנה להסדיר את חובותיו, לרבות לתובעת. לתמיכה בטענתו צירף צילום של חשבון לשרותי בזק, המעיד לכאורה על תשלום הסכום הנקוב בחשבון ביום 30.10.01 בסכום של 1556.25 בבנק הדואר סניף שוקניון באשדוד, במזומן.

לשיטתו; כאשר קיבל פניה טלפונית מחברת בזק להסדיר את יתרת חובו ונדרש להמציא קבלה מקורית שלח אותה בדואר רשום לבזק והותיר ברשותו צילום בלבד – עמ' 8 לפרוטוקול "ב-2004 החשבונית המקורית נשלחה למשרדי בזק בתל אביב".